רמב”ן בראשית הקדמה
עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחד כאילו תחשוב על דרך משל כי פסוק בראשית יתחלק לתיבות אחרות כגון בראש יתברא אלהים וכל התורה כן מלבד צירופיהן וגימטריותיהן של שמות וכבר כתב רבינו שלמה בפירושיו בתלמוד ענין השם הגדול של ע”ב באיזה ענין הוא בשלשה פסוקי’ ויסע ויבא ויט ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת במלא או בחסר פסול. כי זה הענין יחייב אותנו לפסול ס”ת שיחסר בו ו’ אחד ממלות אותם שבאו מהם ל”ט מלאים בתורה או שיכתוב הו’ באחד משאר החסרי’ וכן כיוצא בזה אף על פי שאינו מעלה ולא מוריד כפי העולה במחשבה וזה הענין שהביאו גדולי המקרא למנות כל מלא וכל חסר וכל התורה והמקרא ולחבר ספרים במסורת עד עזרא הסופר הנביא שנשתדל בזה כמו שדרשו מפסוק ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא. ונראה שהתורה הכתובה באש שחורה על גבי אש לבנה בענין הזה שהזכרנו היה שהיתה הכתיבה רצופה בלי הפסק תיבות והי’ אפשר בקריאתה שתקרא על דרך השמות ותקרא על דרך קריאתנו בענין התורה והמצוה ונתנה למשה רבינו על דרך קריאת המצות ונמסר לו על פה קריאתה בשמות. וכן יכתבו השם הגדול שהזכרתי כולו רצוף ויתחלק לתיבות של שלש שלש אותיות ולחלוקי’ אחרים רבים כפי השמוש לבעלי הקבלה.
דברים פרק לב פסוק מז
כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: פ
תורה תמימה דברים פרק לב פסוק מז
(מז) כי לא דבר רק וגו’ – א”ר מנא, כי לא דבר רק הוא, ואם רק הוא – מכם הוא, ולמה מפני שאין אתם יגעין בתורה, ללמדך שכל דבר שנותנין ב”ד נפשם עליו לסוף מתקיים בידם [ירושלמי פאה פ”א ה”א]:
כי לא דבר רק וגו’ – אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה”ז והקרן קיימת לעוה”ב, כבוד אב ואם וגמלות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו ות”ת כנגד כולם, ר’ מנא שמע להון מן הדין קרא, כי לא דבר רק הוא מכם – זה ת”ת , כי הוא חייכם – זה כבוד אב ואםצג), ובדבר הזה תאריכו ימים – זו גמלות חסדיםצד), על האדמה – זו הבאת שלום בין אדם לחבירוצה) [שם שם]:
כי לא דבר רק וגו’ – ללמדך שאין לך דבר ריקם בתורה אלא כל דבר שאם תדרשנו יש בו מתן שכר בעוה”ז והקרן קיימת לו לעוה”ב [ספרי]:
כי הוא חייכם – אימתי הוא חייכם – בזמן שאתם יגעים בה [ירושלמי פאה פ”א ה”א]:
GP: This idea, that the Torah is not an empty thing, is one of the foundations of Torah study – a starting premise, as it were. The other, that the Torah is not written or edited in a random fashion – and although there is no “earlier” and “later” in the Torah, which means you cannot always discern chronological order of events in the Torah, every chapter is put in its place for a reason – even if taken out of chronological order. “Smuchim” is the example I use in The Black Swan.