וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ

וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ

“היות הצורך הגדול בתורה שבעל פה הכוללת מסורת אבות  וקבלות קדמוניות, שתהיה מיוחדת בדרכה, מסוגלת וניכרת הרבה לא בלבד בזכרון שמות מקבליה, כי אם עוד יותר בסגנון ולשון ואופן המסירה שלה מימי קדם, שכל אלו סימנים מובהקים שהיא היא בעיקרה המסורה באמונה מאבות לבנים. ועל כן בסתימתן משנה אחת כוללת, בחרו החכמים הנזכרים בהנחת הקשורים הקודמים בהויתם ובלשונם, ולהביא בהם האחדות והשווי, והברור והסדר כפי היותר אפשרי לבד….”

(רנ:”ק – ר” נחמן קרוכמל, מורה נבוכי הזמן, םוף שער  יג, עמ” רלב (הוצאת ראבידוביצ, ברלין, תרפ”ד).

**************************************************

יחזקאל פרק יח פסוק כד

וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל כְּכֹל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה וָחָי כָּל צדקתו צִדְקֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּם יָמוּת:

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד א

ת”ר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת – אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת – אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה, שנאמר: +קהלת ט+ וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, בשביל חטא יחידי שחטא – אובד ממנו טובות הרבה. ר’ אלעזר בר’ שמעון אומר: לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצוה אחת – אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת – אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה, שנאמר: וחוטא אחד כו’, בשביל חטא יחידי שעשה זה – אבד ממנו ומכל העולם טובה הרבה. ר”ש בן יוחי אומר: אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה – איבד את הראשונות, שנאמר: +יחזקאל לג+ צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו; ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה – אין מזכירים לו שוב רשעו, שנאמר: +יחזקאל לג+ ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו. וניהוי כמחצה עונות ומחצה זכיות! אמר ריש לקיש: בתוהא על הראשונות.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק א

 תני רשב”י הרי שהיה אדם צדיק גמור כל ימיו ובאחרונה מרד איבד זה כל מה שעשה כל ימיו מה טעם [יחזקאל לג יח] ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול וגו’ ר”ש בן לקיש אמר בתוהא על הראשונות

רמב”ם הלכות תשובה פרק ג

הלכה א

כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות, מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק, ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע, מחצה למחצה בינוני, וכן המדינה אם היו זכיות כל יושביה מרובות על עונותיהן הרי זו צדקת, ואם היו עונותיהם מרובין הרי זו רשעה, וכן כל העולם כולו.

הלכה ב

אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו שנאמר על רוב עונך, וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא אובדת שנאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו