הרמב”ם: מורה נבוכים, ג : 49
“כפי שאמרתי לך, המנהגים לסביאים (נבעטינים) רחוקים מאיתנו היום, גם דברי הימים שלהם נסתרים מאיתנו היום. לכן אם היינו מכירים אותם היו מודעים לאירועים שקרו באותם ימים, היינו יודעים בפירוט את הסיבות של דברים רבים המוזכרים בתורה “
פירוש: כיום, יש לנו ידע ארכיאולוגי למקורות העבר גדול יותר מי תקופת הרמב”ם . אילו היה חי היום, הרמב”ם היה מתעניין לתגליות ארכיאולוגיות מודרני. קברו לתותנקאמן לא נפתח במשך 3000 שנה. זה הקבר היחיד שהתגלה אי פעם שלא רוקן מתכולתו על ידי שודדי עתיקות. האיש, הווארד קרטר, גילה את הקבר בשנת 1923 וזה היה אחד התגליות המפורסמות ביותר בארכיאולוגיה אי פעם. כאן אנו מוצאים את הנחש ואת הנשר על מצח פרעה, בצבעי היופי המקורי שלה. הם סמל לכוח עליון לפרעה. רק הפרעה ואשתו לבשו את הכובע הזה – מבטאים את ריכוז הכח והשליטה באיש אחד.
אצלנו ביהדות , כל ילד שהגיע לגיל 13 מחוייב להניח תפילין. בתוכה יש פרשת שמע ישראל, לצהיר אמונתנו ביחוד ה”. התפילין היו הביטוי הראשון של חופש אוניברסלי וכבוד אישי – להרים עם ישראל למעמד של עם חופשי, עבדי ה” וחיבים במצות האלוקים שהוציא אותם מארץ מצרים.
בואו איתי למסע בזמן בחזרה למצרים העתיקה , שבו אנו יכולים לראות היטיב מה משה, אהרון ואת הזקנים ראו בכל פעם שהם הגיעו לבית המשפט של פרעה. הצטרף עם הרמב”ם בחקר מקורות היסטוריים – אשר אינו ממילא מבטל את הקדושה הגדולה, את קדושת התפילין, אלא מגביר את חשיבותם ומשמעותם בעולם המודרני.
קח את שתי עיניו של הורוס, את השחור והלבן. קח אותם אל המצח, (כך) שהם עשויים להאיר את הפנים שלך. “
***************************
כדי להבין המחקרים לארכיאולוגים הבריטים שתרגמו את הטקסטים המצרית, לחץ על התמונה.
כיצד אנחנו יודעים שהתרגום של פוקנר לטקסטים העתיקים הם נכונים?
לחץ כאן לפענוח של הירוגליפים וגילוי קבר טוטנקאמן, בין התגליות הגדולות ביותר בארכיאולוגיה המצרית.י
אילו היו רבני המדרשים ידועים על הנשר והנחש , הם היו כותבים מדרש מבוסס על היעדע הזה:
מניין שהיה לפרעה תפילין? שנאמר: ושמת את הנשר ואת הנחש על ראשך, למען ידעו כל מצריים שאתה המושל והשליט : וכל זר לא תלבש בו
ג.פ.פירוש: הדיון הזה מדגיש את העוצמה הרודנית והמלאה של הפרעה ושל המעמד השליט של מצרים. לשם הבנת וחשיבותו ההיסטורית, לנשר והנחש להץ כאן.
********************************************************************************
בואו ונעבור למצות תפילין וקדושת עם ישראל:
היהדות היא היסטורית. הסיפור מתחיל עם אברהם, יצחק ויעקב ולאחר מכן ממשיך עם הילדים של יעקב, המתאר את הירידה למצרים. אין זה סביר לחשוב כי הגלות, הגולה במצרים לא השפיע לחיי בני יעקב במצרים.
________________________________________________
ברור שמשה, אהרן והזקנים שביקרו בבתי-המשפט ראו את הפרעה בכל המלכות שלו, גם את הנשר והנחש על הכתר. יכול רק קוברה לבד. אם שני הממלכות, הדרום והצפון מאוחדים, היה לפרעה השילוב, הקוברה ואת הנשר. הקוברה היתה סמל הממלכה הצפונית, הנשר לממלכה הדרומית. רק פרעה ואשתו לבשו את אלה. זה היה הסימן של השליטה הבלתי מוגבלת .
________________________________________________________________
עצלנו, לעם ישראל, “קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה ואינו מהרהר מחשבות רעות אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק” (הרמב”ם ). תפילין סימל את היציא מעבדות לחרות. תפילין סימן לעריצת הממשלה הזדון. תפילין עצמת הפרט לרמה הגבוהה ביותר של התנהגות וקדושה. המצוה הזה היא תקנה וצווי מהר סיני, חמישים ימים לאחר יציאת מצרים. גם נוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים, כדי לסמן את המשך הבלתי פוסק של חרות וכבוד האדם בחברת יהודית ובעולם כולו.
ברוך אתה ה” עוטר ישראל בתפארה
גרשון פרקוף
*******************************************
קישורים נוספים ומאמרים על המילה תתפות:
– מאת הרברט ראנד
the-etymology-of-totafot-rand PDF
*************************************
מקורות תפילין מאת ד”ר יהודה בנימין כהן
*************************************
טעמי המצוות, חלק ראשון
דברים פרק ד
ה) רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְקֹוָק אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ
ו) וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה
רמב”ן דברים פרק ד
(ה) וטעם ראה למדתי אתכם – ראה שאני מלמד אתכם היום, כמו שאמר אשר אנכי מצוה אתכם היום (להלן יא יג) ואשר אנכי נותן לפניכם היום (בפסוק ח). או יאמר “למדתי”, מפני שהזכיר “לעשות כן בקרב הארץ”, כלומר ראה בעת בואך לארץ שלמדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה’ אלהי. והנה מתחלה דבר על הדבר שהיא כלל לכל עשה ולא תעשה, ועתה יזהיר בחוקים שהם גזרותיו ובמשפטים שהם הדינים, כי אלו הם צריכין חזוק יותר, מפני העלם טעם החקים, ומפני כי במשפט יעמידו ארץ. ואמר לעשות כן בקרב הארץ – להזהיר על כולם, כי יש חוקים רבים ומשפטים שאינן נוהגין בחוצה לארץ. או ירמוז שעיקר המצות כולן בארץ כמו שרמזתי בסוד הארץ (ויקרא יח כה)
ואמר כי בחוקים ובמשפטים תועלות גדולות, שהם תפארת לעושיהם מן האדם, ואפילו שונאיהם ישבחו אותם בהם. ועוד שהם תועלת גדולה שאין כמותה שהשם יהיה קרוב להם בכל קראם אליו, וכן העמים יתבוננו בזה ידעו כי החוקים נעשים בחכמה ובינה לקרבה אל האלהים וייראו מהם, וזהו שאמר כי מי גוי גדול – ועוד שהחוקים והמשפטים בעצמם הם צדיקים, ישרים וטובים בישוב העם והמדינות
ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק לא
מבני אדם אנשים שיכבד עליהם נתינת סבה למצוה מן המצות, והטוב אצלם שלא יושכל למצוה ולאזהרה ענין כלל, ואשר יביאם אל זה הוא חלי שימצאוהו בנפשם לא יוכלו להגות בו ולא ידעו לומר אותו, והוא, שהם יחשבו שאם יהיו אלו התורות מועילות בזה המציאות ומפני כך נצטוינו בהם, יהיו כאלו באו ממחשבות והשתכלות בעל שכל, אמנם כאשר יהיה דבר שלא יושכל לו ענין כלל ולא יביא לתועלת, יהיה בלא ספק מאת השם כי לא יביא מחשבת אדם לדבר מזה, כאילו אלו חלושי הדעת היה האדם אצלם יותר שלם מעושהו, כי האדם הוא אשר יאמר ויעשה מה שמביא לתכלית אחת, והשם לא יעשה כן אבל יצונו לעשות מה שלא יועילנו עשותו ויזהירנו מעשות מה שלא יזיקנו עשותו, חלילה לו חלילה, אבל הענין בהפך זה, והכונה כלה להועילנהו כמו שביארנו מאמרו לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה, ואמר אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, כבר באר שאפילו החוקים כלם יורו אל כל הגוים שהם בחכמה ובתבונה, ואם יהיה ענין שלא יודע לו סבה ולא יביא תועלת ולא ידחה נזק, למה יאמר במאמינו או בעושהו שהוא חכם ונבון וגדול המעלה ויפלאו מזה האומות, אבל הענין כמו שזכרנו בלא ספק, והוא שכל מצוה מאלו התרי”ג מצות, היא, אם לנתינת דעת אמתי, או להסיר דעת רע, או לנתינת סדר ישר, או להסיר עול, או להתלמד במדות טובות, או להזהיר ממדות רעות, הכל נתלה בשלשה דברים, בדעות, ובמדות, ובמעשה ההנהגה המדינית, ואשר חייב שלא נמנה המאמרים, כי המאמרים אשר זרזה התורה לאומרם או הזהיר מהם, מהם מה שהוא מכלל המעשים המדינים, ומהם ללמד דעת אמתי, ומהן ללמד מדות, ומפני זה הספיק לנו אלו השלשה ענינים בנתינת סבה בכל מצוה מן המצו:
הרב איזידור טברסקי על קטע זה של הרמב”ם:
החוקים הם מסרים שיש לפענח ולפענח; הם נראים בלתי ניתנים לפענוח רק מחוסר ידע, תובנה ורגישות. יכולות להיות נסיגות לאורך הדרך, ואפשר להגיע לאנליזה, אבל הצרות והתסכול המצטברים לא צריכים להרתיע את השואל. לסיכום, התורה קבעה חד משמעית שחוקים הם תכליתיים ויש לפרש אותם כראוי, ובלבול זמני וחוסר וודאות. סעיף זה מתעקש, יתר על כן, שהפרשנות חייבת להיות כזו, שתהיה לה תהודה אוניברסלית ותרשים את כל האומות. אין זו רק הוכחה נוספת של כתבי הקודש, אלא היא מספקת הנחיות בסיסיות להתפתחותו של המפעל האינטלקטואלי כולו. הסיבות צריכות להיות מובנות בצורה אוניברסלית ומשכנעות.
(ר ‘איזידור טוורסקי, מבוא למשנה תורה של הרמב”ם, עמ’ 385-386)
טעמי המצוות, חלק שני
על פי הרמב”ם, יש כמה משלים בהם “לכל מילה יש משמעות”. יש גם כמה מצוות שעליהן מתבררים “הפרטים והתנאים להם”. למעשה, הרמב”ם מציע שאפשר להבין פרטים נוספים אם יש לנו מידע היסטורי יותר; בפרט, פרטים על קורבנות וטומאה. יתר על כן, הוא משלים את ההקבלה על ידי החלת אותה תזה לסיפורים: “כפי שעל פי שאמרתי לכם, הדוקטרינות של הסבאים רחוקים מאיתנו היום, גם דברי הימים האלה נסתרים מאיתנו היום. אם היינו מכירים אותם היו מודעים לאירועים שקרו באותם ימים, היינו יודעים בפירוט את הסיבות של דברים רבים המוזכרים בתורה “
לחץ כאן את הסיפור על שמפוליאון, הראשון שיפענח את ההירוגליפים. ואז לראות את הסרט המקורי של פתיחת קבר של תותנקמאן בשנת 1923. זה היה אחד הגילויים הגדולים ביותר בארכיאולוגיה המצרית.