There is a transition from intuition to Halacha in Jewish thought. In the Hakdama to Mitzvat HaBayit by Rabbi Yosef Epstein ztz’l, section two, he outlines in detail the transition from the Intellect and Intuition of the Avot to the requirement to observe the Mitzvot after Kabbalat HaTorah, (the formal acceptance of the Torah by the Jewish People). Rabbi Epstein observes that human intellect is an intermediary between G-d and Man, but it is a fluid situation, a mixture which he describes as :
נתמזגה תורה הכרתו של אדם עם תורת השמים-צורה חדשה.
מצות הבית הקדמה דף 22
)
“The Torah of human understanding and obligation is mixed with the Torah of the Heavens to form a new creation.”
Please study these sources to see the roots of this idea in Chazal:
תהלים פרק פב
א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט
:
אלשיך תהלים פרק פב
(א) מזמור לאסף אלקים כו’. כל המפרשים דעתם שאלקים ראשון קדש והב’ לשון דיינים, אך עדיין קשה כי למאמרם ז”ל (סנהדרין ו ב, ז א) כי עדת אל הם עדת הדיינים מהראוי יקראם “עדת אלקים” כי הוא לשון דיינות ומדת הדין, ולא שם א – ל שהוא הפך הדין. אמנם הנה בספר הזוהר (צו) אמרו כי אומרו וא – ל זועם בכל יום (תהלים ז) הוא כי מידת החסד זועם את מדת הדין מלפעול רוגז ודין. ובזה יתכן כי עדת הדיינים לְמַה שעל ידם נמנע בית דין של מעלה מלפעול, כי כשיש דין למטה אין דין למעלה (בראשית רבה כו ו ורש”י שם, ילקוט שמעוני תהלים תתה), יתייחסו אל שם א – ל הזועם ומונע הדין והרוגז ממדת הדין העליון, וזה יאמר אלקים אשר הוא דין עליון נצב ומתעכב מלפעול בחינת מדתו בשביל עדת אל הם עדת הדיינים הנקראים אל שמציבים אותו ומעכבים בידו מלפעול דין. ולא עוד אלא שבקרב הדיינים ישפוט עמהם, ומה שיצא ממשפט האמת ממנו הוא שמדריכם לפי הכנתם בל תצא תקלה מתחת ידם
או יאמר בקרב ותוכיות לב הדיינים ישפוט אם לבם לשמים, כי אם ימצאם שלמים הוא נצב מלפעול מדתו בשבילם. וזה אפשר כיוונו רבותינו ז”ל (בראשית רבה מח ז) באומרם שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם שב בני שב כי אתה סימן לבניך (כו’) מה אתה יושב ושכינה עומדת כך בניך יושבין ושכינה עומדת על גבן, כי ראוי לשים לב איך הוא יתברך עומד והדיינים יושבים ומה גם כי אין עמידה כלפי מעלה, אך אפשר שיכוונו כי בעדת הדיינים הוא יתברך יהיה נצב מלפעול וממתין עד ישפטו הם ולא יעשה משפט, וגם שבאברהם לא היה רק ישיבה בו ובו יתברך לא היה עיכוב פעולת דין רק התעכבו אצלו, על כן אמר “סימן” ולא דומה בעצם:
מצודת דוד תהלים פרק פב
(א) בעדת אל – בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת:
בקרב – יושב בקרב הדיינים וכאלו ישפוט עמהם וכפל הדבר לחזוק
:
מלבי”ם תהלים פרק פב
(א) מזמור לאסף, הוסד נגד השופטים המטים משפט, וכפי סדר המזמורים נראה שגם שיר זה (כמו השיר שאח”ז) נתקן בימי יהושפט שהעמיד שופטים בכל עיר ועיר והזהיר אותם, דעו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה’ ועמכם בדבר המשפט, ועתה יהי פחד ה’ עליהם (דה”ב י”ט): אלהים נצב בעדת אל, אלהים עומד בין הבעלי דינים והעדים הבאים למשפט שהם צריכים לעמוד, אלהים עומד עמהם, וגם בקרב אלהים ישפט, גם נמצא בין השופטים ושופט עמהם, ומצייר ששופט בקרב אלהים, היינו בקרב לב השופטים נמצא דבר אלהים המזהיר אותם, ואומר להם
לחץ כן להדבר אנטוויטי בפםק THE INTUITIVE FACTOR IN PSAK
