הדורות לפניו

משנה מסכת עדויות פרק ב
משנה ט
[ט] הוא היה אומר האב זוכה לבן בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ שנאמר (ישעיה מ”א) קורא הדורות מראש אף על פי שנאמר (בראשית ט”ו) ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ונאמר (שם /בראשית ט”ו/) ודור רביעי ישובו הנה:

My interpretation of HaDorot Lefanav follows that of Rabbi Joseph B Soloveitchik,z’l, as found in: Abraham Besdin: Man of Faith in the Modern World, Chapter one, 1989. Translating Lefanav as referring to the past can find support in the following passages:

עמוס פרק א
(א) דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ

:
בראשית פרק כט פסוק כו
וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה

:
שמות פרק י פסוק יד
וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן

:
ישעיהו פרק מג פסוק י
אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְקֹוָק וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה: ס

ישעיהו פרק מח פסוק ז
עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז וְלִפְנֵי יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם פֶּן תֹּאמַר הִנֵּה יְדַעְתִּין

:
משלי פרק ח פסוק כה
בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי

:
איוב פרק טו פסוק ז
הֲרִאישׁוֹן אָדָם תִּוָּלֵד וְלִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתָּ

:
בראשית פרק יג פסוק י
וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יְקֹוָק אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן יְקֹוָק כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר:

But I also adopt the traditional interpretation of Lefanav as referring to the future, as can be found in the Rambam here and in the Perush Hon Ashir by R. Rephael Immanuel Hai b”r Avraham Riki which I cite in Endnote 7. It is remarkable that Lefanav refers both to past and future and is so used in an ambiguous way by the Mishneh. The Hon Ashir refers to this when he says that the words of the Mishneh are not Medukdeket.

פירוש המשנה לרמב”ם מסכת עדויות פרק ב
[ט] נואי, היופי. ושנים, ימי חייו, והוא שיהו ימיו חייו קרובים לימי חיי אבותיו, לפי שכאשר הוא קרוב לו במזגו הרי ימי חייו יהיו קרובים לו בלי ספק, וכל הדברים האלו כך הם על הרוב, וכן רוב הענינים הטבעיים אינם אלא על הרוב. וכן על הרוב שאם היה האדם בעל ממון מורישו לבנו ויהיה מתענג הבן בממון אביו. וכן אם היה בעל חכמה מלמד את בנו ויגע בו על הרוב. ובתוספתא חכמים חולקים על ר’ עקיבה שאין האב זוכה לבן בחמשה דברים אלא עד הפרק שעדיין לא הגיע לעונת חיוב מצות, אבל משהגיע לפרק אם הוא צדיק זוכה לעצמו, ואם לאו אין אביו זוכה לו. ובמספר דורות לפניו הוא הקץ, כלומר שזמן הקץ חוזר למספר התולדות נוסף למנין השנים כך שנגזר מלפניו יתעלה שאחר כך וכך אנשים אחד מוליד את השני, יהיה הדבר אשר הבטיח בו, וכמו שלמד מן הקץ שנתן ה’ לאברהם אף על פי שהוא מספר שנים ארבע מאות שנה החזירו למנין האנשים ואמר ודור רביעי ישובו הנה, וכך היה, לפי שקהת מיורדי מצרים, ומשה מיוצאי מצרים, ובני משה נכנסו לארץ אשר ירד ממנה קהת והם דור רביעי לקהת, לפי שמה שאמר יתעלה ודור רביעי ישובו הנה אינו מתחיל אלא מזמן שיצאו מארץ ישראל כלומר ירידתם למצרים שנ’ ישובו הנה, כאלו אמר מזמן שיצאו מן הארץ הזו עד ארבעה דורות ישובו אליה.

דברים פרק כט
(ט) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקוָק אֱלהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשׁטְרֵיכֶם כל אִישׁ יִשְׂרָאֵל:
(י) טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ:
(יא) לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם:
(יב) לְמַעַן הָקִים אתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב:
(יג) וְלא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנכִי כּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזאת:
(יד) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פּה עִמָּנוּ הַיּוֹם:

הון עשיר מסכת עדויות פרק ב משנה ט
האב זוכה לבן. משום דבן חכם ישמח אב (משלי י, א), תני זוכה. אבל עיקר פירושו לפי פירוש הראשון שכתב הר”ב, הוא מזכה:
ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ וכו’. המפרשים פירשו מה שפירשו, ועל כלם אין לשון המשנה מדוקדקת, ולכן אקח הכח היפה שבהם כפי הנלע”ד, ואומר דהכי פירושה, שהאב מזכה לבן בשנים הרבה עד שיראה בנים ובני בנים, וכל מספר הדורות אשר הועד הדור אחרון שבהם לאיזה טובה לפניו בעודו בחיים חיותו והוא הקץ, כלומר שמספר הדורות הוא הקץ הקצוב להתחלת אותו הטוב, ולכן הטוב אשר ייטב האב לבן אינו תלוי באריכות השנים לבד כי אף בראית מספר הדורות לפניו, שאילולי כן לא היה זוכה אותו הבן באריכות שניו לראות הטוב ההוא אשר הבטיח הקדוש ברוך הוא לאביו ליתן לזרעו לסוף איזה זמן, כי עיקר זמן הקצוב מאת ה’ תלויה בדורות אעפ”י שהזכיר סכום השנים, כי תחילת סכום השנים יהיה לעולם בזמן אשר סופו יגיע לאותו הדור המעותד לטובה ההיא.

מלאכי פרק ג
(כב) זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים:

מלבי”ם מלאכי פרק ג

(כב) זכרו תורת משה, באשר בדבריו אלה חתם הנביא, והיא הנבואה האחרונה שאחריו לא ינבא עוד נביא וחוזה עד עת קץ, הודיע להם שמעתה לא יקוו עוד להשיג דבר ה’ בנבואה, רק יזכרו תורת משה לעשות כל הכתוב בה והיא תורם את אשר יעשו:

*****************************
HONE ASHIR
R. Rephael Immanuel Hai b”r Avraham Riki was born in Ferrara, Italy, in 1688. As a young man he authored his book Ma’ashe Hoshev on the building of the Tabernacle and Temple. After wandering to different towns, he settled in the town of Gorizia (Goritiae), Italy, where he published his various works in Jewish Law and Aggada. In 1718, at the age of 30, he decided to make aliya in order to learn from the Kabbalists in Safad, and within a short time was considered among the great Kabbalists in the city. After two years, he returned to Italy, where he published his Kabbalistic volume, Mishnat Hassidim, and has been published in many editions and made him famous. He published many other books also. After many wandering years in Italy and Europe, in 1737 he returned to the Land of Israel and established a yeshiva in Jerusalem. Upon becoming very ill, the name Rephael was added to his name, and he soon became well again. When he visited Italy in 1743 to collect money for his yeshiva, he was murdered by robbers. His book, Hone Ashir, is a commentary on the six orders of the Mishnah. He began writing it while young and finished it in the Land of Israel, and was first published in Amsterdam 1731, and since then has been published a number of times. The Project contains the edition published in Ashdod, 2008.