אורייתא וקודשא בריך הוא וישראל כולהו חד הוא
זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צג עמוד ב
הדר ואמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד דלילה לית בלא יום ולית יום בלא לילה ולא אקרי אחד אלא בזווגא חד וקודשא בריך הוא וכנסת ישראל אקרי אחד ודא בלא דא לא אקרי אחד, ת”ח בגין דכנסת ישראל השתא בגלותא כביכול לא אקרי אחד ואימתי אקרי אחד בשעתא דיפקון ישראל מן גלותא וכנסת ישראל אהדרת לאתרהא לאזדווגא ביה בקודשא בריך הוא הדא הוא דכתיב (זכריה יד) ביום ההוא יהיה יי’ אחד ושמו אחד, (בגין כך ויהי ערב ויהי בקר יום אחד) ודא בלא דא לא אקרי אחד, ת”ח מועדי יי’ אשר תקראו וגו’ לזמנא כלא לאתר חד ולאשתכחא כלא בשלימו ברזא דאחד ולמהוי ישראל לתתא (בזווגא חדא) גוי אחד בארץ, תינח קודשא בריך הוא בכנסת ישראל דאקרי אחד ישראל לתתא דאינון זמינין כגונא דלעילא במה יקרון אחד, אלא בירושלם דלתתא יקרון ישראל אחד מנא לן דכתיב (שמואל ב ז) גוי אחד בארץ, ודאי בארץ הם גוי אחד עמה אקרון אחד ולא אינון בלחודייהו דהא ומי כעמך ישראל גוי אחד סגי ליה אבל לא אקרון אחד אלא בארץ בזווגא דהאי ארץ כגוונא דלעילא ובגין כך כלא קשיר דא בדא זווגא חדא זכאה חולקיהון דישראל, ששת ימים תעשה מלאכה אתמר והא אוקמוה:
דגל מחנה אפרים שמות פרשת בשלח
או יאמר ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם וגו’ ויורהו ה’ עץ וישלך אל המים וימתקו המים, על דרך הנ”ל אך אין מדרש בלא חידוש כי זה גלוי שהתורה נקרא מים כמו שכתוב (ישעיה נ”ה, א’) הוי כל צמא לכו למים (עיין בבא קמא י”ז א), ויש לומר בזה כי צמא הוא מספר קל”א שהוא מספר סמא”ל ועל ידי התורה שהוא מים הוא מתבטל כמו דאיתא (קידושין ל’ ב) משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ היינו מחמת קדושת בית המדרש שלומדים שם תורה ומתפללים ממילא הוא מתבטל ונמתקין כל הדינים שהם בחינת ברזל ונעשו חסדים גמורים בחינת מים, ולכן התורה נקרא מים כי הוא נביעו לכל הנבראים שכולם הם חיים וקיימים על ידי התורה ועבודה שעוסקים בהם ישראל כי אורייתא וקודשא בריך הוא וישראל כולהו חד הוא (זוהר ח”ג ע”ג א) ואך ורק כשממשיכין סוד אלוה בתורה על ידי שלומדים התורה לשמה אז יש בה כח אלוהות ונעשית סוד נביעו להחיות ולרפאות כמו חש בראשו יעסוק בתורה וכו’ (עירובין נ”ד א) וכן זכה נעשה לו סם חיים וכו’ (יומא ע”ב ב), כמו שאמרתי כבר על פסוק (ויקרא י”ח, ה’) וחי בהם אני ה’ היינו כשיש בתורה אני ה’ דהיינו קודשא בריך הוא ושכינתיה הנקראת אני אז וחי בהם היינו נעשה לו סם חיים אבל כשלומד חס ושלום התורה שלא לשמה רק לשם דברי שטות והבלי עולם אז הוא להיפוך חס ושלום ומזה בא התעוררות כל הדינים כיון שאינם נמתקים על ידי התורה: